עפרה שלו

  ההדחקה היא הגנה מפני מחשבה בלתי נסבלת; מחשבה שלא מסתדרת לנו עם מה שאנחנו חושבים על עצמנו, או עם מה שהיינו רוצים לחשוב על עצמינו (עם האידיאלים שלנו, למשל). כשפרויד גילה

פרויד הסיק את קיומו של דחף המוות בשלב מתקדם יחסית של כתיבתו התאורטית, והמשיג אותו לראשונה במאמר משנת 1923 בשם "מעבר לעיקרון ההנאה". עד לשלב זה, הניח פרויד כי האדם יעשה רק

מונח שטבע לאקאן ואשר נתן מובן קליני ושימושי להבנות הפרוידיאניות על עיקרון ההנאה ודחף המוות. ההתענגות היא שם נרדף לעודף הנאה: לאקאן תופס את עיקרון ההנאה ככזה המצווה על האדם ליהנות במידה

בשפה העממית, המונח פנטזיה מתאר למעשה את מה שמכונה בפסיכואנליזה חלום בהקיץ, או משאלה. חלום בהקיץ הוא מעין תסריט שאנו משתמשים בו למטרות הנאה, הבנוי על מימוש משאלות מודעות שלנו. לדוגמה, משאלות

בז'רגון המדעי, סימפטום הוא ביטוי חיצוני לתופעות או תהליכים פנימיים. בשדה הנפשי, אפשר לומר שסימפטום הוא ביטוי לתהליכים נפשיים שניתן לראות על פני השטח, כמו למשל טקס כפייתי, או ביטוי לתהליכים נפשיים

הסופר אגו (אני עליון) הוא חלק מהמודל הסטרוקטוראלי של פרויד, המחלק את הנפש לאגו, איד וסופר אגו. הסופר אגו הוא מקום מושבם בלא מודע של האיסורים, הצווים המוסריים והדרישות הנובעות מהם. הסופר

פרויד הגדיר את הנרקיסיזם כהפנייה של ליבידו (אהבה) כלפי העצמי, בניגוד להפנייתו כלפי אובייקט. אהבת עצמי. עם זאת, גם אהבת אובקייט – אהבת האחר – מושתתתעל נרקיסיזם. פרויד אומר שאהבת ההורים לילדים

הגישה הפסיכואנליטית לאבחנה שונה באופן מהותי מזו הרפואית, המיוצגת ב-DSM, ICD ואינדקסים אחרים. צורת האבחנה של אינדקסים של אבחון היא פנומנולוגית – מתבססת על סדרה של מאפיינים או סימפטומים ניתנים לצפייה או